שלושה פנים ליהדות דב רפל נאמן עלינו הלל הזקן שידע יהדות מהי . וכאשר בא לפניו נוכרי וביקש ממנו ללמדו את התורה כולה על רגל אחת , נאות הלל ולימדו משפט אחד בן שש מילים . כ - 1,800 שנים אחר כך כתב מקס ובר , חוקר לא יהודי , על הסוציולוגיה של הדת . לאחר שתיאר את הנצרות ואת ההינדואיזם , עבר ליהדות . בראש דבריו על היהדות כתב משפט שלא כתב דוגמתו בתיאורן של דתות אחרות : " הדת של בני ישראל ושל העם היהודי היא מושאה של ספרות , אשר אין בכוחו של אדם , במשך כל ימי חייו , להגיע לידי שליטה בה". אם כן , היהדות היא לא שש המילים המפורסמות , אלא אוצר ספרות ששום אדם , גם אם יקדיש לה את כל ימיו , לא ישלוט בה . אנו , עם היותנו עניי הדעת , הננו נוטים לדבריו של ובר יותר מלדבריו של הלל . ובפרט עתה , שלושה דורות אחרי דבריו של ובר , לאחר הפריחה והשגשוג חסרי התקדים של מדעי היהדות האקדמיים - שהרי תורת היהדות כוללת את הכול , התורה שבכתב והתורה שבעל פה , ראשונים ואחרונים , פילוסופים ומקובלים , פייטנים ופוסקי הלכה , היסטוריונים ואמנים . ובר והלל , שניהם מלמדים פן אחד של היהדות - פן החכמה . פן זה הוא לא רק אוצר השומר על כ...
אל הספר