ה . בין בית המקדש לאולמי "גולד : " המרחב הפרשני של הטקס אם ניתן היה לכנס את הקוסמולוגיה היהודית סביב סמל מרכזי אחד , כפי שעשתה האנתרופולוגית שרי אורטנר לקוסמולוגיה ההינדו טיבטית , היה המהלך הפרשני פשוט יחסית . בעבודת המוסמך שלה ריכזה אורטנר את העולם הסימבולי של הקבוצה הטיבטית שחקרה סביב ה"מעגל" כסמל , ובעבודת הדוקטור שלה כינסה את העולם הסימבולי של השארפה מנאפל סביב "אוכל . " הכוח שהיה נתון בידי חוקרים מערביים שלמדו חברות "אחרות" מתפוגג במחקרים הנעשים בבית , ונדמה כי גם הללו נפרדו כבר מן הצמצום לטובת מורכבות זהירה . אולם כוחה של הרדוקציה , היינו ארגון עולם התופעות סביב מרכיב ראשוני בסיסי , עדיין מפתה , ואין ספק שיש בה עוצמה גדולה וסיכויים לתוכנות . סימון בית המקדש כאתר סימבולי מרכזי ביהדות איננו כרוך בלקיחת סיכון רב מדי , בעיקר אם אין בכך יומרה לבסס את הבחירה בשיח הדתי אלא בזה החברתי התרבותי . הסוציולוג היהודי הגרמני גיאורג זימל ( Zimmel ) סימן את בית המקדש כאתר המרכזי ( pivotal point ) ליהודים כשניסה להסביר את המשמעות התרבותית החברתית של המרחב . הוא התעניין במצב המיוחד שבו נקודת המשען ...
אל הספר