יד . רעיון המשיח ובחירת עם ישראל לשם תולדות האנושות העיון הפילוסופי במהות יום הכיפורים , שכהן הקדיש לו פרק בפני עצמו אחרי שמיצה את העיון ברעיון התשובה והכפרה , מעמידנו לא רק על מרכזיות רצון ההגשמה במשנתו המוסרית הדתית אלא גם על הבעייתיות הקיומית הכרוכה בו : האידיאליזם הדבק במוסריות לשמה כחזון שמימי המתממש , כביכול , בטוהרת "הרצון הטוב" נראה לכהן כמוסריות כוזבת . מוסריות של אמת נבחנת על ידי הגשמתה במעשים המתמודדים עם בעיות הקיום החברתי הארצי של בני האדם . אבל האם אפשר להגיע לידי הגשמה כזאת ? האם יש לה קיום ? האם יש למאמין המתמסר לה תקווה לחיות אי פעם , לו רק במסלול חייו הפרטיים , חיי רעות מתוקנים ? האם יוכל להתייצב יום אחד לפני אלוהיו כמי שעמד במבחנה של רעות אמת במשפחתו ובקהילתו , ושל אחריות אמת לנעשה בחברתו ובמדינתו ? התקווה להגיע ליום כזה היא המניע שבלעדיו אין , לכאורה , טעם להקריב את שאיפות האושר האנוכיות ולהתמסר להגשמת מצוות המוסר על כל הסבל הכרוך בהן , בייחוד בגלל המאבק הנדרש נגד רשעת בני אדם . אולם מוסרו של מאמין תבוני אוסר עליו לשגות באשליות , לא לגבי עצמו , לא לגבי זולתו ולא לגב...
אל הספר