ה " . עקרון הראשית" הקביעה שכל אינדוקציה היא בתוך ההכרה ולא בינה לבין מושאים חיצוניים לה , ושלכל הכרה חדשה קודמת כמקור לה הכרת מושאים ולא מושאים שהיו , כביכול , חיצוניים לה לפני שנכנסו לתוכה , הסתכמה בניסוח "עקרון הראשית , " שעליו בנה כהן את החלק הראשון של שיטתו : הלוגיקה של התבונה הטהורה . כרך זה הוקדש לפילוסופיה של המדעים ולאונטולוגיה המדעית . המטלה היתה להניח יסוד לתורת הכרה אינדוקטיבית דדוקטיבית , והשאלה העיקרית שכהן נדרש להשיב עליה היתה : מהי ההכרה הניסיונית הראשיתית שממנה מתפתחות ידיעותינו הניסיוניות על כל תחומי המציאות ? התשובה עלתה מתוך הסתכלות עקבית בתהליך האינדוקציה האמפירית , המתבצעת על ידי תפקוד החושים : גוף האדם הוא טבע הנושא בתוכו את חיבורו האורגני לסביבתו ואת נבדלותו ממנה . חייו הטבעיים של הגוף מתבטאים בחוויות חושניות המחברות אותו לסביבתו , וברגשות פנימיים המבדילים אותו לעצמו מאותה סביבה . ההכרה המופיעה בחוויות חושניות ורגשיות אלו נתפשת להכרה שהגיעה למודעות עצמה בתפקוד של סובייקט מכיר בתור יכולת רוחנית טרנסצנדנטית לגוף , אבל עם זאת היא יוצאת אל הפועל רק דרך זיקתה לטבע הג...
אל הספר