פרק חמישי היהדות כתרבות לאומית רומנטית ( משנת זאב ז'בוטינסקי ) זאב ז'בוטינסקי ( 1940-1880 ) היה סופר , הוגה דעות ופובליציסט , ששאף להגשים באישיותו את האידאל התרבותי של המשכיל בן המאה התשע עשרה . הדבר התבטא קודם כול בהשכלתו ההומניסטית הרחבה : שליטתו בכמה לשונות וספרויות , מלבד הרוסית והעברית שעליהן התחנך מילדות , והתעניינותו בכל מקצועות מדעי הרוח והחברה . הוא התבטא גם ביצירתו המגוונת ; רומנים , שירים , מחזות , תרגומי שירה , מסות עיוניות ומאמרים פובליציסטיים . אולם למרות שאיפתו האישית להתמסר לעבודה ספרותית לשמה כפף את כל כשרונותיו ואת כל יצירתו לשליחות הלאומית שקיבל על עצמו במנהיג מדיני . ז'בוטינסקי הקדיש את חייו להגשמת מטרה אחת : הקמת "מדינת היהודים" בארץ ישראל . הוא התחנך בבית יהודי רוסי מסורתי עשיר . החינוך הפורמלי שקיבל היה רוסי אריסטוקרטי . כמו בורוכוב , שדמה לו במובנים רבים , היה מטענו היהודי העיקרי מבית הוריו ידיעת העברית שלמד בשיעורים פרטיים אצל הסופר העברי הידוע בזמנו רבניצקי , חברו של ביאליק . הוא שנטע בו את הציונות יחד עם הקשר הרגשי העמוק ללשון העברית . לאחר שסיים את לימודיו ב...
אל הספר