ז) היהדות ודת-התבונה

המצוויץ חובה לוותר על האזרחות . ( כעבור עוטרים שנה בקירוב יגרסו אספת הניטאבלין והסנהדרין בפאריס בימי נאפוליאון בדיוק את ההיפך , מתוך התפשרות אופורטוניסטית עם רצונו של הקיסר . ) כל ההשקפה הזאת בדבר שלושת הרבדים , לרבות זיהויה של היהדות עם החוק הטקסי , נדחתה על - ידי ההוגים והמלומדים היהודיים שאחרי מנדלסון . עיקר הביקורת נמתחה עליה במחצית הראשונה של המאה ה - 19 , מצד הוגים כמו ש ל מ ה פו ר מ ש ט כר , שמו א ל הירש ול ודביג שט יי נ ה יי ג אנטר מסו אף הם , בוטנים 50 / 1830 , לתת . ביסוס עיוות למושג היהדות . ומנדלסוה בשעתו , כבר לא הופתע מכך שדעותיו אינן לרצון היהודים . הוא כתב לה ר ץ ה ו מ ב ר ג , מי שהיה במשך שלוש שנים המורה של בנו , ובאותה הזדמנות תלמידו של מנדלסון , במכתב מן 1 במארס 1784 : " מושגי על היהדות אינם יכולים להשביע בסופו של דבר לא את רצון האורתודוקסים ולא את רצון ההטרודוקסים . " ( פעילותו של הומברג לאחר - מכן בתחום החינוך היהודי בגאליציה מטעם הרשויות הממלכתיות האוסטריות עוררה נגדו זעם רב ביישוב היהודי שם . ) מנדלסון היה מידע איפוא לקשיים העיוניים בספרו , שראש - וראשון להם היה ...  אל הספר