א) מנדלסון בראי ההיסטוריוסופיה היהודית

" סיסנהיי ) Vergeistigung ( מתמדת , שגרץ מתארי ברוח התפישה הדיאלקטית של השילוש ההגליאני . מבלי להיכנס לפרטים , החורגים מעטננו כאן , רק יצוין שלפי הסכימה הזאת מתחלקת ההיסטוריה היהודית לשלושה עידנים ראשיים : בית ראשון , המשקף את היסוד ה פ ו ל י ט י - חברתי ( יש כאן בלא - משים קירבה מעניינת לתפישת היהדות - הקדומה של שפינוזה ) ; בית שני , המשקף את היסוד ה ד ת י ; והגלות , המשתקפת ביסודות מ ט א פ י ז י י ם - ר 1 ח נ י י ם . עידן הגלות מתפצל - כמו גם שני העידנים הקודמים - לשלוש תקופות - מישנה : ע י ו נ י ת - א ג ד י ת בזמן התלמוד , ש כ ל ת נ י ת בימי הפילוסופיה היהודית של ימי - הביניים , ו ס פ ק 1 ל א ט י ב י ת בעת החדשה . מי שפותח את השלב הספקולאטיבי של העידן המטאפיזי - רוחני , ומחולל באופן כזה את ראשית הסינתזה הכוללנית אשר למשמעות האידיאית של ההיסטוריה היהודית , הריהן מ נ ד ל ס ו ן , " סוקראטס היהודי " . 61 בניגוד לפילוסופים היהודיים שלפניו , אומר מנדלסון ש " היהדות איננה דת נגלית , אלא חוקה נגלית " . 62 באופן כזה הוא מציב , לדידן של גרץ , ליהדות המפוזרת בין העמים בפעם הראשונה את ת ע ו ד ת...  אל הספר