העומדת עד עצם היום הזה . אך מרכז יהודי ארץ - ישראל לא היה אז בירושלים אלא בצפת , ועל אחדות מן הסיבות לכך כבר עמדנו בפרק הקודם . כל כך שונה היא המאה ז"הט מן המאות שבאו אחריה שמן הראוי שלא לכלול אותה בפרק כולל על " השלטון ,"העותומאני אלא להקדיש לה , וגם למאות שלאחריה , לכל אחת כשער משלה , סימן לחשיבות הרבה שאנו מייחסים לעידן העותומאני כהתפתחות העיר והארץ בכלל ובתולדות היישוב היהודי בפרט . הכיבוש התורכי , 1516 שררשיה של הממלכה העותומאנית בכיבושי וקים'המלג באנטוליה . בהיותה הנסיכות המערבית ביותר של העממים התורכמניים , שהתבססו מסוף המאה א"הי על אדמות שכבשו מידי מתיישבים דוברי יוונית , היא ניהלה במשך מאות בשנים מלחמות עם הנוצרים באסיה הקטנה ובחצי האי הכלקאני והפכה למדינה שחלקה באירופה וחלקה באנטוליה . ב - 1453 הוכתרה מלאכת התורכים העותומאניים האלה בכיבוש קושטא הביזנטית , שהפכה להיות בירתם . אך עד לראשית המאה ז"הט לא גילתה הממלכה העותומאנית עניין במזרח התיכון ונראה היה שהסולטאנים אפילו נרתעים מכיבושים נוספים ומעדיפים שלום לאורך גבולותיהם . לקו זה התנגדו יחידות הצבא המובחרות , ארים'היאניצ , שג...
אל הספר