למקורות ולמשמעות מנהג ליקוט העצמות (Ossiiegium) וקבורתן בארונות אבן קטנים )גלוסקמאות( בקרב היהודים בארץ-ישראל בסוף המאה הראשונה לפסה"נ ובמאה הראשונה לסה"נ גדעון פרסטר למנהג ליקוט העצמות וקבורתן בארונות אבן קטנים )גלוסקמאות,( אשר נהג בירושלים ובמידה מסוימת גם במקומות אחרים ביהודה, כמו יריחו, או בגליל, בטבריה למשל, נקשרו במחקר משמעויות חברתיות, דתיות ופוליטיות.1 בצד המשמעויות הללו נראה לי שיש להביא בחשבון גם אופנה תרבותית שרווחה בעולם העתיק בתקופה ההלניסטית-רומית ואומצה בימיו של הורדוס בקרב השכבות האמידות ביהודה, והיא מנהג ליקוט העצמות הטקסי, לאחר שריפת הגופה, בכלי קיבול למיניהם ובהם ארונות אבן קטנים. היהודים לא נהגו לשרוף את הגופה אלא המתינו לאיכול הבשר באופן פסיבי ורק כעבור שנה ליקטו את העצמות והשלימו את תהליך הקבורה. על השפעות תרבותיות בנוהגי קבורה אפשר ללמוד מהארכיטקטורה של בתי קברות בירושלים, המשקפים סגנון הדומה לזה של קברים בעולם ההלניסטי והרומי. נושא הדגל של הפירושים ה"אידיאולוגיים" למנהג ליקוט העצמות הוא החוקר המובהק של מנהגי הקבורה בימי בית שני ובתקופה הרומית-ביזנטית, לוי יצחק ר...
אל הספר