סיכום

סיכום אפשר לקבוע , כי הצלחתה של 'החברה הלונדונית' למשוך חברים חדשים , ובמיוחד יהודים , לחיק כנסייתה היתה מועטת ביותר . למרות הגידול העצום של הקהילה היהודית , מכ 2 , 000 נפש בראשית המאה לכ 1 , 000 ו נפש בסוף שנות ה , 60 ולמרות שמספר רב ביותר מביניהם היו עניים , חולים ומוכי גורל , לא הגיע כנראה מספרם הכולל של המומרים היהודים — שיכלו לזכות בתנאים משופרים ובסכומי כסף גדולים — ל 100 ער סוף שנות ה . 60 כשלון המיסיון הפרוטסטנטי בקרב העדה היהודית הביאו להעביר את פעילותו יותר ויותר אל העדות האחרות בירושלים . במרוצת המאה ה 19 החלה פועלת בירושלים חברת מיסיון פרוטסטנטית אנגלית שניה ' , אגודת המיסיון הכנסייתית' , ( Church Missionary Society ) אלא שזו כיוונה את עיקר פעולתה מראש אל האובלוסיה הערבית . בעת פירוק הבישופות הפרוטסטנטית המשותפת ב 1887 כבר פעלה בארץ חברה מיסיונרית אנגלית שלישית . עם פירוק הבישופות הוקמה במארס של אותה שנה אגודה פרוטסטנטית אנגלית משותפת . בראשה הועמד הבישוף בלית והיא נתמכה תמיכה פיננסית על ידי הקרן הבישופית הירושלמית ועל ירי שלוש החברות האנגליות המיסיונריות שפעלו בארץ ...  אל הספר