שלטון הפחות בעיר 1876-1840 , בירושלים עצמה המשיך להימצא בכל המאה ה , 19 מזמן חזרת השלטון העות'מאני וער למלחמת העולם הראשונה , מושל מקומי , פחה , ששלט בעיר . לאחר שוב העות'מאנים לירושלים נוהל הממשל בעיר בירי מושל בדרגת מתצרף , או פחה ' ) עם שני זנבות סוס ( ' שמונה בקושטא והיה כפוף לוואלי צידון ( או ביירות , ( במקום לזה של דמשק . הנוהג היה למנותאת הפחה רק לשנה אחת , במסגרת השאיפה להגברת הריכוזיות שנידונה לעיל והרצון למנוע מהפחות הזדמנות לצבור כוח ולהגיע לעצמאות יתר . למרות הכוונות הטובות בתקנה זו היו לה הרבה השלכות שליליות על הממשל בירושלים ובמקומות אחרים . הפחות שמו בראש מעייניהם צבירת בספים וניצול מכסימלי של תחום שיפוטם בזמן הקצר שעמד לרשותם והתעלמו מצרכי האוכלוסיה המקומית . נוסעים מערביים שונים שביקרו בירושלים בשנות ה 40 וה 50 חוזרים ומתלוננים על עובדת ההתחלפות התכופה של הפחות , על שלטונם הבלעדי וניצולם את תושבי העיר . כך , למשל , מספר שולץ 851 ) ו , ( כי הפחה מנסה להתעשר על ידי סחיטות ומעשי אי צדק , ואילו שלום העיר והמחוז אינם נוגעים לו הרבה . אם בירושלים מתמוטט קיר או מבנה ובעל ה...
אל הספר