אברהם יסעור תיאוריות של צדק בהגות הפילוסופית הצדק החברתי : חידוש הדיון בימינו השפעתה המתמשכת של הגות המאה התשע עשרה ניכרת היטב בדיון שעניינו תפיסת המוסר והצדק החברתי במאה העשרים . כוונתי לא רק להשפעות של קאנט והגל כי אם גם של מיל ומארקס , תפיסות הצדק כפעילות חברתית נבעו מתפיסות המוסר בנוסח קאנט , מהתועלתנות או מהשוויוניות . אפשר לראות בצדק החברתי חלוקת משאבים בלבד , אך לא יהיה זה ראוי לדחוק לדרגה משנית את מימוש החירות . תפיסת מיל את הצדק החברתי היא פועל יוצא מתפיסתו התועלתנית הכוללת את המוסר והחירות ; ואילו מארקס - ברוח אריסטוטלית - מציב במרכז את החברתיות , ומושגי הצדק שלו , הנובעים מתפיסתו השוויונית והכלכלית . אגואיזם , אלטרואיזם , זכאויות וצרכים - היו למושגי יסוד בכל דיון בנושאי צדק חברתי ובגיבוש אסכולות שונות , שהעיקריות בהן הן תורות התועלתנות לעומת התורות השונות של האמנה החברתית . ג'ון רוהלס מנסה במודע לפתח את מושג הצדק כיסוד המוסרי המתאים ביותר לחברה הדמוקרטית הליברלית בימינו , כמעין המשך מתבקש en cor בחלוקת המשאבים" המונח ביסוד תורות האמנה החברתיות שהן האלטרנטיבה לתועלתנות ולאי ה...
אל הספר