. 1 גמר ההלל והכוס הרביעי א . לקדמותו של גמר ההלל המשנה קובעת שלאחר ברכת המזון , גומרים את ההלל על כוס רביעי ( פסחים י : ז . ( פרשני המשנה , שהלכו לאור התפישה שכל ההלל הוא במקורו יחידה אחת - תהלים קיג-קיח , הבינו את הביטוי גמר ההלל כמשמעו - השלמת ההלל . הם סברו שבית שמאי ובית הלל , שנחלקו בהיקף ההלל שלפני הסעודה , הסכימו שמשלימים את רוב ההלל אחרי הסעודה . ברם , כבר ציינו ש"לגמור" את ההלל הוא מונח טכני לקריאת ההלל ואין ללמוד ממנו שהשירה על הכוס הרביעי היא המשך לשירה של הכוס השני . דומה שאפשר להסיק מן המקורות , שבתקופה קדומה כלל לא ראו בקבוצת פרקים אלה שבליל הסדר חטיבה אחת , וממילא אין הוכחה מכך שאמרו תהלים קיג-קיד בליל הסדר , שאמרו גם את פרקים קטו-קיח . אנחנו משתמשים בכינוי "גמר ההלל" לציין את מזמורים קטו-קיח , אך בתקופת הראשונים 29 מצאנו שהשתמשו בכינוי "הלל קטן , " משום שהתייחסו לה לא כיחידה משלימה , אלא כיחידה עצמאית . עצמו , כפרק של שבח , ופרקים קיד-קטו מהווים יחידה אחת . רכים ראו בשני פרקים אלה מזמור אחד ( ע' חכם [ מפרש , [ תהלים [ דעת מקרא , [ ב , ירושלים תשמ"א , עמ' שמא-שנד 27 . (...
אל הספר