ב . לקדמות השירה לפי מדרשים שונים , בני ישראל אמרו שירה בליל יציאת מצרים בשעה שאכלו פסחיהם , אך אין לזה רמז במקרא . בפסח חזקיה נאמר -.ויעשו בני ישראל הנמצאים בירושלם את חג המצות שבעת ימים בשמחה גדולה ומהללים לה' יום ביום הלוים והכהנים בכלי עז לה . ' וידבר יחזקיהו על לב כל הלוים המשכילים שכל טוב לה' ויאכלו את המועד שבעת הימים מזבחים זבחי שלמים ומתודים לה' אלהי אבותיהם . ויועצו כל הקהל לעשות שבעת ימים אחרים ויעשו שבעת ימים שמחה ( דברי הימים ב ל : כא . ( ואם אמנם ניתן ללמוד מפסוק זה על הלל שנאמר במשך שבעת ימים , אין להוציא הלל זה מחזקת הזיקה להקרבת הקרבן , וכמר שמצאנו לגבי קרבנות אחרים . ברם , אין לנו עדות שבימי הבית הראשון אמרו שירה אף בשעת אכילת הפסח . גם מתוך המשנה : ] " פסח ] הראשון טעון הלל באכילתו והשני אינו טעון הלל באכילתו וזה וזה טעון הלל בעשייתן" ( מ' פסחים ט : ג ) עולה הרעיון , שהשירה בשעת הקרבן עיקרית , ואולי אף קדומה , לזו שבשעת אכילת הפסח . רמז לשירה בליל הפסח מצאו חז"ל בדברי ישעיהו "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג" ( ישעיהו ל : כט . ( החג שבפסוק בא ללמד ונמצא למד , אבל אין אנו ...
אל הספר