. 1 הבעיה המצווה המרכזית של סעודת הפסח היא אכילת פסח , מצה ומרור ; ובימינו , שאין לנו קרבן פסח - נשארו אכילת מצה , שחובתה מן התורה אף בזמן הזה , ואכילת מרור , שחובתה מדרבנן . אנו מקיימים את מצוות האכילה עלידי אכילת כמות סמלית , כזית מן המצה וכזית מן המרור , לפני סעודת ליל הסדר . בנוסף לכך , אנו אוכלים כזית מן המצה אחרי הסעודה , ואותו כזית נתקבל בהלכה כזכר לקרבן פסח הנאכל על השובע - אף-על-פי שאחדים מן הראשונים סוברים , שהוא עיקר הקיום של חובת אכילת מצה . נוהג זה נשען על התיאוריה שבזמן שבית המקדש היה קיים , לא היה קרבן הפסח עיקר הסעודה , אלא עיקר הסעודה היה מקרבן אחר , קרבן החגיגה . התיאור הקלאסי של סעודת ליל הסדר , כפי שהוא בא לידי ביטוי בחיבורו ההלכתי של הרמב"ם וכפי שתיארו אותה הפוסקים שבאו אחריו , כולל שני סוגי בשר בסעודה , בשר הפסח ובשר החגיגה . וכך כותב הרמב"ם ו ומביאין שלחן ערוך ועליו מרור וירק אחר ומצה וחרוסת וגופו של כבש הפסח ובשר חגיגה של יום ארבעה עשר , ובזמן הזה מביאין על השלחן שני מיני בשר אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה ( יד החזקה , הלכות חמץ ומצה , ח.- ד . ( בדרך-כלל , משתמשת ...
אל הספר