הקמתה . אפשרות זו מזכירה במידה רבה את מצבה של שכבה IV בלכיש . העיר המבוצרת בלכיש הוקמה במהלך המאה התשיעית וחרבה במאה השמינית לפני הספירה , ואילו משך השכבה נקבע לשנים 750-900 לפני הספירה . ( Ussishkin 1983 - . 168 ) האפשרות השלישית מניחה שקיים פער ברצף הישובי בין שכבות x ^ 50 בערד . על פי הצעה זו הוקמה מצודת שכבה x עשרות שנים לאחר חורבנה של מצודת שכבה , ) 0 ולכן גם הקמתה , וכמובן גם חורבנה , חלו במהלך המאה השמינית . כאמור , קשה להכריע בין האפשרויות הללו , וניתן להוסיף עליהן עוד הצעות בינים המשלבות ביניהן . תכניות המצודה בשתי השכבות מציגות גם שינויים יסודיים , אך גם מידה מסוימת של המשכיות . יתכן כי המכה שהונחתה על יהודה בעקבות הניתוק מישראל וכתוצאה ממסע שישק היתה כה כבדה עד כי לא נותרו משאבים לשיקום מבצרים מרוחקים . מאידך אפשר גם לטעון כי מסע הכיבוש עודד דווקא את המאמצים לחיזוק מערכת ההגנה בגבולות . הדילמה שהוצגה ביחס לגורלה של ערד במאה התשיעית חלה גם על שכנותיה , ואף בישובים אחרים ביהודה דוגמת לכיש . IV על כל פנים בפרק זמן זה חלה ירידה בפעילות הישובית , אפילו ננקוט באפשרות המקדימה . אם ...
אל הספר