ו . הרהורי סיכום ישעיהו ברלין מצביע על כך כי העדפת הריבוי והגיוון על פני האחידות הינה תופעה חדשה יחסית בתולדות הרוח , שראשיתה 'בשליש השני של המאה השמונה עשרה' . התפיסה הקלאסית , כך מראה ברלין , טענה כי : האחד הוא הטוב והריבוי הוא הרע , מפני שהאמת אחת ורק הטעויות מרובות ( שם , עמ' . ( 195 ברלין ממשיך ומנתח את הנחות היסוד של התפיסה הקלאסית ומצביע על ' שלושה עיקרי אמונה בלתי מעורערים : ' א . לכל השאלות הרציניות יש תשובה אמיתית אחת ורק אחת , וכל האחרות מהוות סטייה מן האמת ועל כן שקריות . ב . התשובות הללו ניתנות בעיקרון לידיעה . ג . התשובות האמיתיות האלה אינן יכולות להתנגש זו בזו , שכן טענה אמיתית אחת אינה יכולה שלא להתיישב עם טענה אמיתית אחרת ; יחד יוצרות תשובות אלה שלם הרמוני ( שם , עמ' . ( 197 אין זה מענייננו כאן לתאר את הסיבות והתהליכים שהובילו לעלייתה של העמדה החדשה המכירה באמיתות רבות ומגוונות שאינן מתלכדות זו עם זו . ברצוני להדגיש כאן כי תיאור סכמטי זה של תולדות הרוח האנושית אינו מתלכד בנקל עם תרבות ה'אלו ואלו , ' הרואה במחלוקת ובגיוון הנורמטיבי תופעת קבע ויסוד מעצב של החיים ההלכתיים...
אל הספר