סיכום בעקבות כיבושה של ירושלים בידי הצלבנים וכינון שלטון נוצרי בה חלו מספר תמורות משמעותיות ביחסה של הנצרות לעיר הקודש . ראשית , בולט הגידול הכמותי המשמעותי בהתייחסויות של בני אירופה לירושלים הארצית , וזאת בכל שכבות החברה . תופעה זו מתבטאת בכל הסוגים הספרותיים של התקופה : דרשות , הטפות , חיבורים תיאולוגיים , פרשנות כתבי הקודש , כרוניקות , מכתבים , תיאורי עלייה לרגל וספרות יפה . האווירה המקראית שאפפה את מסע הצלב הראשון ומשתתפיו החייתה את עברה המקראי של ירושלים . בבר במהלך העשור הראשון של המאה הי"ב היתה העיר לנוצרים לא עיר 'הברית החדשה' בלבד אלא צירוף של עיר המקרא ו'הברית החדשה' גם יחד . אף כי קדושתה היתה מעוגנת בעיקר , כבעבר , בקשרה המיוחד עם המשיח הנוצרי , הודגש יותר עברה המקראי של ירושלים , עיר הנביאים ומלכי ישראל . במרוצת תקופת השלטון הצלבני השתנה מיסודו גם אופי קדושתה של ירושלים כעיר המשיח . הזיהוי המוחלט עם קבר ישו , _שאיפיין את יחסה של הנצרות לירושלים בימי הביניים המוקדמים , פינה את מקומו להדגש שונה — בימת חייו של ישו . הקבר הנערץ שוב איננו מקום הקבורה בלבד , אלא מובלט בו היסוד המ...
אל הספר