ב . לשונות ההצעה לברייתות דרך התלמוד הבבלי להציע את הברייתות בלשונות : תנו רבנן ( שנו הכמים ) תניא ( בינוני פעיל , שנויה ' ( תנא ( שנה [ התנא ;([ ואם הוא מביאן לשם ראיה או לתשובה וקושיה הוא פותח בלשון : דתניא' והתניא , תא שמע ( בוא ושמע , ( מיתיבי ( משיבים , מקשים ' ( איתיביה ( הקשה לו ) וכוי . אמנם לעתים הוא מציע את הברייתות בלי פתיחה כלל , כגון ברכות מא , ב ומג , א יומא ל , א : שאלו את בן זומא וכוי ( עיי תוספתא ברכות די , י"ב , ויום הכיפורים אי , ט"ז ) % ברכות סג , א : ומנין שאין עונין אמן במקדש ( עי דקדוקי סופרים שם , תענית טז , ב וסוטה מ , ב ) % שבת נב , ב : שאל תלמיד אחד מגליל העליון את ר' אליעזר וכוי ( עיי תוספתא כלים ב"מ ב , ' א' ובי ) * ערובין כג , ב ו קרפף שהוא יותר מבית סאתים וכוי ( בבבא בתרא כד , ב מובא בלשון דתניא ) ושם כה ראש עמ' א % יומא ט , א : א"ר יוחנן בן תורתא וכר ( תוספתא מנחות י"ג , כ"ב , ( ועוד . « דרך זו להביא ברייתות בסתם בלי לשוךהצעה כלל מצויה בירושלמי , ופעמים הוא מתחיל בלשון 'תני' ( שונה [ התנא . ([ ועיי להלן עמי . 25 הבעיה מעתה היא : האם יש הבדל בערך הברייתות...
אל הספר