א . העדר 'מסגרת מושגית' ו'פרספקטיבה היסטורית' נאותות והשלכותיו על חקר גורמי תחיית הלשון העברית ועל חקר תולדותיה תחיית הלשון העברית היא תופעה - או ליתר דיוק : תהליך מורכב ומרובה פנים ומעורבים בו גורמים חברתיים , תרבותיים , פדאגוגיים , פוליטיים וכלכליים טכנולוגיים , ועד כמה שהדבר יישמע אולי מוזר - גם פסיכולוגיים ונוירו פיסיולוגיים . חקר גורמיה וחקר תולדותיה חייבים , אפוא , להיכתב מתוך גישה בין תחומית ולו כדי לסלק מקצת העמימות המושגית המאפיינת את מצב המחקר השורר כיום . חקר תחיית הלשון העברית - על גורמיה ועל תולדותיה - לוקה בחסר מכמה וכמה סיבות . הוא פגום , עד כמה שיש בכך , אולי , מן הפאראדוקס - לא בגלל מיעוט חומר שעוסק בה , כי אם בשל ריבויו , או 'תפיסת המרובה' שלו , לקיים , כביכול , את הכתוב : ' עושר השמור לבעליו לרעתו " . ' על מצב עניינים זה עומד כרמז החוקר דב סדן . לדברי סדן , אין בכל ה'רכוש' ( ספרות המחקר ) שהצטבר עד יום כתיבת מאמרו לפני כעשרים שנה - בכלל זה מונה סדן את חיבוריהם של אליעזר מאיר ליפשיץ , אברהם לוינסון , שמואל איזנשטאדט , ראובן סיוון ואחרים - 'כדי להסביר את עצם המפנה ושור...
אל הספר