. 5 סיכום אפשר לומר לסיכום , מתוך ראייה היסטורית , כי מחיי הלשון העברית - על סופריה , מדקדקיה מתקניה , בלשנית ו"עסקניה" - כמעט ללא יוצא מן הכלל היו תמימי דעים בעניין הצורך במידה כלשהי של 'תכנון לשוף ( גם כשלא השתמשו אז במונח זה בגלל העדרו מן המילון המקצועי של התקופה ) ושל התערבות בהתפתחותה . הסכמה זאת עומדת מעל לכל המחלוקות האישיות ולהבדלי הגישות וההשקפות המדעיים הבלשניים , האידיאולוגיים ערכיים , המדיניים והתרבותיים לאומיים . חילוקי הדעות היו בשאלות האופן והשיטה ( אם 'מלאכותי' או 'אינסטינקטיבי , ( ' ה"מינון , " הקצב והעיתוי וכן בשאלה מי צריך להיות המבצע , ומיהו ' . בעל הסמכות' וה'ריבוף ' ) העם' או ' המומחים ; ' הסופרים או 'אומנים מיוחדים' ו'מניחי הלשון . ( ' על הצורך ב'תכנון הלשון' וב'הרחבת הלשון' וכן בטיהורה ממילים לועזיות עמדו חוקרים , סופרים , בלשנים ופעילי ציבור ציוניים רבים , בעיקר מראשית הרבע האחרון של המאה התשע עשרה ושאלה זו לא ירדה מן הפרק במשך כל המחצית הראשונה של המאה העשרים . הד"ר מ' גליקסון עדיין הצביע במאמרו בשנת תרפ"ג 'על השימוש במלים לועזיות , ' על הדילמה שיוצר הרצון ל...
אל הספר