2. העדר אחדות המקורות: 'לשון מקרא' ו'לשון חכמים'

. 2 העדר אחדות המקורות : 'לשון מקרא' ו'לשון חכמים' אחת הבעיות הקשות המלוות את תחיית הלשון העברית מראשית דרכה , שהכבידה על המאמצים 'להרחיב' את הלשון וילתכנך אותה , היא בעיית ה'נורמה . ' אחד מגורמיה העיקריים הוא חוסר אחדות במקורות הלשון העברית - כפי שהיא נקראת בפיו של החוקר בנדויד - והעדרה של רציפות אורגנית בהתפתחותה . קושי מהותי זה , המיוחד במידה רבה ללשון העברית בלבד , הוא העדרה של 'נורמה' מחייבת , שעל פיה יש לקבוע מה תקין רנכוך ומה לא תקין ראינו נכוף בעברית המחודשת ' . המקור' שעל פיו אפשר לחדש ולהרחיב את אוצר המילים רהמופת' שעלינו לחקות אותו אינו אחד ואחיד בצורתו , במבנהו , בתחביר ובסגנון . כאמור קודם לכן , בעיה זו מיוחדת בעיקר ללשון העברית ויש לה היסטוריה ארובה , וכבר לפנים הייתה לדילמה שעמדו עליה סופרים ובלשנים . עוד לפני כשלוש מאות ושישים שנה קבל עליה , למשל , ר' יוסף שלמה בן אליהו דלמדיגו ( המכונה יש"ר ) - רופא , חכם תורני , חוקר , פילוסוף ומתמטיקאי בן המאה ה - ( 1655-1591 ) ! 7 כשכתב : 'ועוד רעה חולה ראיתי אצל רוב המחברים מבני עמנו , שאינם כותבים בלשון צח כדרך כל האומות [ ... 1 ...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור