. 1 מיסוד התכנון גורמים ומוסדות רבים ושונים עסקו בעבר , ועוסקים גם כיום , באופן מודע וישיר או בהיסח הדעת ובעקיפין ב'תכנון לשון' ובהכוונת התפתחותה "מלמעלה . " בהם כאלה שהוקמו למטרה זאת ועסקו בכך על פי ייעודם הבלשני שימושי ועל פי הגדרת תפקיד פורמלית - כגון : 'ועד הלשון' והאקדמיה ללשון העברית . נוספו עליהם אגודות , חברות , מוסדות חינוךוהשכלה , אמצעי תקשורת המונים ( כמו עיתונות , רדיו וטלוויזיה ) ואף סופרים , מדקדקים ומתקני לשון ו"סתם" משכילים שפעלו פעולה עצמאית . המידה , הקצב והאופן שבו מתבצע ה'תכנוך - אגרסיבי ונמרץ או מתון , "רך" וסלקטיבי - תלויים בתקופה , ב"אפנה" הבלשנית הרווחת ובגורם הספציפי שבו מדובר : לא הרי 'ועד הלשון' ו'האקדמיה' שעסקו בכך באופן פורמלי ובחנו את האפשרויות על בסיס מדע הלשון וחוקי התפתחותה , כהרי חברות , אגודות וארגונים וולונטריים , שהיו מעורבים בפעילות כזאת מבחינה אידיאולוגית . הגורמים העיקריים שדנו או עסקו ב'תכנון לשון' בהיקף ובעוצמה רבים יחסית - היו כאמור 'ועד הלשון' ו'האקדמיה ללשון העברית' ונוספו עליהם מורים ובתי ספר שפעלו בהשפעתם של מדקדקים , מתקני לשון ו'טהרנים'...
אל הספר