פתח דבר תחיית הלשון העברית היא תופעה מורכבת ורבת פנים . אפשר לנתח אותה בכמה דרכים או גישות יסוד עיקריות ; ( א ) על פי האישים המרכזיים שהחיו אותה , קורותיהם , אישיותם , עולמם הפנימי רוחני ומטרותיהם ; ( ב ) על פי תולדות המוסדות העיקריים - חברות , אגודות וארגונים שהוקמו כדי להחיות את הלשון העברית , ועל פי השיטות ששימשו אותם כדי להפיץ אותה ולהפוך את תחייתה ממשאלות לב של יחידים למציאות של ממש מבחינה חברתית , תרבותית ולאומית ; ( ג ) על פי תנאי התקופה ועל פי המגמות , התהליכים והעקרונות שהיו מונחים ביסוד מעשה התחייה . כל דרך יש לה חסרונות ויתרונות , וכל בחירה באחת מהן מושפעת מהעדפותיו הסובייקטיביות של החוקר . בין שתיבחר גישה אחת ובין שתיבחר אחרת יש לברר את הבעיות שהעסיקו את מחיי הלשון ואת המוסדות , החברות והאגודות שהקימו . היה עליהם להרחיב את הלשון , לשקול אילו מקורות להעדיף ביצירת מילים חדשות , לחבר ספרי לימוד ולהנהיג שיטות הוראה , להיאבק ביידיש ולהתמודד גם עם בעיות אחרות . קשה להפריד בין הגורמים שהשתתפו בתהליך , וממילא אי אפשר למצות את המחקר של מעשה התחייה באמצעות דרך או גישה "טהורה" אחת ....
אל הספר