דברי הקדמה הכול יודעים שחידוש הלשון העברית כלשון הדיבור בארץ ישראל בסוף המאה הי"ט ( הקרוי בפי רבים "התחייה ( " קשור בשמו של אליעזר בךיהודה , ולא עוד אלא שצורפה אף הילה של מנהיגות כללית לאומית אל דמותו של "מחדש" הלשון , עד כדי כך שכל מה שראוי להיזכר מאותה תקופה כפעולה של תרבות , של תעוזה או של ארגון מיוחם כמובן מאליו אל בךיהודה . לקורא בן ימינו נדמה שדברים אלו אינם צריכים ראיה כלל . דמותו של אליעזר בךיהודה ( לעתים כצירוף עם בנו , איתמר כן אכ"י ) נעשתה בתודעת הדורות בעקבות התיאורים החוזרים ונשנים עליו דמות מעיךמיתית , המאפילה על כל הנפשות הפועלות האחרות מאותם ימים עד בדי אלמוניות ממש ; אין הן ראויות להיזכר אלא כבני "חוגו" של בךיהודה . בימינו יש לשאול , האמנם כך היו פני הדברים ? לקורא הביקורתי של דור שבירת הצלמים בסוף המאה הכי אין הציור הא היסטורי יכול לבוא במקום התיאור העובדתי של האיש ושל פועלו . נראה לנו שלא תמיד הובאו בפנינו המקורות בתיעודם המוסמך . קראנו הרבה על "עובדות , " על "אירועים" ועל "תהליכים / ' שהעתקו לאמיתו של דבר ממחבר למחבר , והמקור של חלק נכבד מהם הוא בעיתונות של התקופה א...
אל הספר