ישראל קולת דת , חברה ומדינה בתקופת הבית הלאומי א תולדות היחסים בין הדת , החברה והמדינה בתקופה המנדטורית משמעותיות מבחינות רבות . בתקופה זאת מוסדו המגמות האידיאולוגיות שנסתמנו בתנועה הציונית , והן נבחנו בחייה של קהילה שלמה , ולא רק בתנועה אידיאולוגית וחברתית כפי שהיתה התנועה הציונית . הקהילה היהודית בארץ ישראל היתה מיוחדת מאוד — קהילה ששיקפה את המיגוון המלא של יחס היהודים לדת בארץ שהיתה ארץ הקודש , כמו גם מולדת לאומית . היתה זאת קהילה , שהיו בה היסודות החרדיים ביותר בעולם היהודי שעלו לארץ במשך המאה ה , 19 בצד יהודים שומרי מסורת שעלו כציונים ואינטליגנציה ציונית שהתייחסה בהסתייגות או בשלילה אל הדת הממוסדת ולעיתים אף אל הדת בכלל . שאלת הדת ביישוב היתה חמורה משאלת הדת בהסתדרות הציונית . נצטרפו בה שלושה פילוגים שהתקיימו בעם היהודי . הפילוג הראשון היה הפילוג הקהילתי בין אורתודוקסים לרפורמים , דוגמת זה שהתחולל באחדות מקהילות הונגריה וגרמניה . הפילוג השני היה זה שבין קהילות על בסיס דתי לבין קהילות על בסיס יהודי כללי , כפי שהתעצבו במזרח אירופה בראשית המאה . הפילוג השלישי היה הפילוג בין ציונים ל...
אל הספר