אהוד לוז גבולות הסובלנות — על בעיית השותפות בין "חרדים" ל"חופשיים" בתקופת 'חיבת ציון' '( 1895— 1882 ) השפעת המודרניזציה דפוסי הסובלנות הדתית התפתחו בתוך החברה המסורתית של אירופה הנוצרית על רקע של תהליכי מודרניזציה וחילון , אשר עירערו את כוח השפעתה של המסורת ואת סמכותה של המנהיגות המסורתית . ירידת כוחה של המסורת הביאה להתפוררות המסגרת הדתית ההומוגנית ומצב זה הכשיר את הופעתה של מנהיגות רוחנית חדשה , אשר טיפחה אידיאולוגיה החותרת לכינונו של סדר חברתי חדש , המאפשר יתר גמישות ופלורליזם בהגדרת הזהות האישית והדתית . לנוכח אתגר המודרניות עמדו בפני המנהיגות המסורתית שתי אפשרויות עיקריות : לפרוש מן הקהילה של ה"סוטים" ולהסתגר בפניה , או להודות בכוחה של המציאות החדשה ולהתפשר עימה . הבחירה בדרך האחרונה חייבה את המנהיגות המסורתית לפתח אידיאולוגיה חדשה , שיהא בכוחה להעניק לגיטימציה "מסורתית" לרעיון הסובלנות . באופן טבעי היתה אידיאולוגיה זו מושתתת על צרוף של שיקולים פרגמטיים ונימוקים תיאולוגיים . התפתחות רעיון הסובלנות בתוך החברה היהודית התקדמה פחות או יותר בהתאם לדגם שתואר לעיל , אולם בשינוי מסוים . ב...
אל הספר