לוחמה כימית בטבע מן הצמח פיגם , הגדל באזורי השיחים , קשה להתעלם . אם תגעו בו , ידיפו ידיכם ריח חריף במשך זמן לא מבוטל . לריח החריף יש תפקיד תשוב : לדחות ולהרחיק אוכלי עשב החושקים בעלים הירוקים . ואכן , רוב אוכלי העשב נמנעים מלאכול אותו . תופעה זאת של צמחים המייצרים חומרים דוחים ורעילים , מוכרת כאחד ממנגנוני ההתגוננות של הצמחים נגד בעלי-חיים אוכלי צמחים . רבים מצמחים אלה משמשים אותנו כצמחי תבלין ורפואה המוכרים לכולנו . סגולותיהם וניחוחם הם פועל יוצא של החומרים המיועדים לדחות את אוכלי הצמח . מינים אחדים של בעלי-חיים מנצלים תופעה זאת לטובתם . כך , למשל , הפרפר זנב הסנונית עמיד בפני החומרים הדוחים של nns הפיגם . הוא מטיל את ביציו על עלי הצמח , והזחלים הבוקעים מהביצים ניזונים מהם . לעמידות זאת של הפרפר יש יתרונות חשובים : ראשית , לרשות הזחלים יש מקור מזון כמעט בלעדי , שאין עליו תחרות , שהרי מי רוצה לאכול עלים שריחם דוחה ? שנית , החומרים הדוחים נטמעים בגופם של הזחלים " , מקלקלים" את טעמם של הזחלים עד כדי כך שהם בלתי אכילים . טורף שניסה פעם אחת לאכול זחל כזה , לא ינסה שוב לאכול זחלים דומים . ...
אל הספר