פרק ז מעבר לכל שיקול ... בפרק הקודם נוכחנו כי ארגון האומות המאוחדות לא הצליח לתפוס את מקומו של הממשל הבריטי בירושלים בחורף . 1948 ציינו גם כי במקביל , חלה הידרדרות קשה במצב הצבאי בירושלים וסביבתה . הוואקום שהותיר חוסר האונים של הבריטים מצד אחד , ושל האו"ם מן הצר השני , קרא לגורם נוסף , שלישי , להיכנס וליטול עליו את האחריות לגורלם של העיר ותושביה . לכאורה , היו שני מועמדים שווי כוח במירוץ אל כיסא השלטון הריק בירושלים : היהודים והערבים היושבים בה . וליתר דיוק , היישוב היהודי באמצעות הנהגתו המדינית בהנהלת הסוכנות , והזרוע הצבאית שלה , ארגון ההגנה . ומנגד הוועד הערבי העליון , שהיה חסר זרוע צבאית של ממש , אך עמדו מאחוריו , לפחות בכוח , מדינות הליגה הערבית על צבאותיהן . שאר בעלי העניין , או שפעלו במסגרת האו"ם ( מדינות בצרפת , ברית המועצות שהיו להן אינטרסים פוליטיים דתיים בירושלים ) או שמשיקולים שלהם נמנעו מלהתערב , אף כי היה להם אינטרס מובהק בירושלים , בוותיקן למשל . אותנו תעניין כאן בעיקר , תגובתה של הנהגת היישוב היהודי למתרחש בירושלים . דרכה נוכל ללמוד משהו גם על תגובותיהם ומעשיהם של האחרי...
אל הספר