פרק י' הרהורים על סף תום המלחמה השגיו המרשימים של צה"ל במתקפות אותן יזם בחודשים יולי ואוקטובר , 1948 פרי התעצמותו הניכרת באותה תקופה , הוכיחו לכל כי שוב אין מדינת ישראל מוכה ועתירת כשלונות . אדרבא , היא מתעשתת , הולמת בצבאות הערביים שפלשו אליה וכבר יש בידה לעצב את גורלה ולכוון את המבצעים הצבאיים לעבר הסדרים פוליטיים , אשר יקבעו כיצד תסתיים המלחמה . חילוקי הדעות שנתגלעו בין חברי "מועצת המדינה הזמנית , " הוויכוחים בחוגי הממשלה , שבאו לידי ביטוי בעדויותיהם של שרים שונים , והדיונים הציבוריים שמצאו הד מעל דפי העיתונות , מעידים על התפלגותם של מנהיגינו לשלוש אסכולות : השמאל הציוני , ובכללו בעיקר מפלגת מפ"ם , אשר נהנתה מעמדה מבוססת מאוד באותה עת וזכתה גם לתמיכתה השקטה של מק"י - המפלגה הקומוניסטית הישראלית ; הימי / הציוני , ועיקרו תנועת "החרות , " אשר נוסדה בידי יוצאי ה"אצ"ל , " ולצדה תנועת "הלוחמים" הקטנה של יוצאי ה"לח"י , " והאסכולה "המרכזית , " עליה נמנו מפא " י - " מפלגת פועלי ארץ ישראל , " בהנהגתם של דוד בךגוריון , משה שרת ואליעזר קפלן ; הדתיים ששיתפו עמם פעולה והפרוגרסיבים ליברלים שאף הם...
אל הספר