המסע לארץ הקודש בקיץ 1096 יצא "מסע הצלב הראשון" מזרחה . במהלכו הצטרפו אליו רבים תוך שילהוב יצרים . סמל המסע היה הצלב אותו ענדו האבירים , מכאן שמם של המצטרפים למסע — צלבנים . הנפגעים הראשונים בעת מסע הצלב היו יהודים בעמק הריינוס . ההמונים רצו " לטהר את הבית פנימה" מכופרים בטרם יילחמו בכופרים מבחוץ . היהודים אצילים בני השכבה החברתית הגבוהה , בעלי זכויות יתר שעמדתם ותפקידיהם הוגדרו בחוק המדינה . מבין האצילים נבחרו השליטים ובעלי השררה . אבירים פרשים , בני האצולה , שעמדו לשירות המלכים בשבועת אמונים . גילמו באורח חייהם מערכת אידיאלים , כמלחמה נגד הכופרים והגנה על החלשים . הועמדו בפני אפשרות של שמד או מוות , ומשלא הסכימו להמיר דתם — מצאו אלפי יהודים את מותם על קידוש השם . בפרעות שארכו כשלושה חודשים נהרסו קהילות שלמות וביניהן קהילות ורמייזא , שפיירא ומגנצא . פרעות אלו ידועות בתולדות ישראל כ"גזרות תתנ"ו" . ( 1096 ) משהגיעו מחנות הצלבנים לקונסטנטינופול , התלכדו למחנה אחד . לאחר קרב שבו הכריעו את _הסלגיוקים בתחומי אסיה הקטנה , פנו דרומה ונכנסו לסוריה ולארץ ישראל .
אל הספר