הקיבוץ הוא אולי התוצר המופלא ביותר של התנועה הציונית ושל ההתחדשות הציונית בארץ . קשה לתאר את ארץ ישראל ללא מאות הקיבוצים הפזורים בה מדן בצפון הרחוק ועד לאילות בדרום הערבה . תרומתה של התנועה הקיבוצית להוויה הישראלית היא הרבה מעבר לחלקה באוכלוסייה ולכוחה המספרי . אין תחום בחיינו שבו לא ניכרת טביעת החותם של אלפי החברים בקיבוצים . כך הדבר בהוויה ובתשתית התרבותיים , ברעיונות החברתיים והמוסריים , בערכי העבודה העצמית ובאחריות ההדדית . מן הבחינה הזאת היינו במשך עשרות שנים בבחינת " אור לגויים . " כמו חלקים רבים בחברה הישראלית נתונה גם החברה הקיבוצית במשבר של הקדמה זהות , בחיפוש אחר השונה והחדש ובשינוי הדגשים . אולם , המשבר הזה איננו יכול ליטול מן התנועה את הכתר המגיע לה על מה שעשתה בארץ " . סיפורי קיבוצים , " הספר הרביעי בסדרה ( לאחר "סיפורי בתים " , " סיפורי משפחות" ו"סיפורי מושבות - ( " בא להנציח באופן מסודר , אם כי לא שלם , את חלקם של הקיבוצים ביישוב הארץ . מתוך מאות הקיבוצים הקיימים בחרתי להעלות בספר ארבעים בלבד , בעיקר מחמת קוצר היריעה . הבחירה הייתה , כמובן , לפי טעמי האישי , אולם השתדלתי...
אל הספר