פרק קכג מבוא מזמור זה הוא בקשת חנינה : המתפלל מבקש מה ' שיחון את הציבור שהוא מייצג ויצילם מלעג האויב . בדומה למזמור קכ נתון המתפלל גם כאן במצוקה לא בגלל הסכנה הנשקפת לו ולגופו , אלא בגלל הדיבורים המוטחים בו . אך שלא כבמזמור קכ אין אלה דברי שקר ולשון ךמיה , אלא דברי בוז ולעג ; החנינה המבוקשת איננה סליחה על חטא שחטא המתפלל , אלא רחמים . ? המזמור נחלק לשני חלקים . בפסוקים א , ב מספר המתפלל על תלותו הגמורה בה , ' אך אינו מעלה שום מצוקה כעילה מוגדרת לתפילתו . רק בבטוי האחרון שבפסוק ב הוא מזכיר את תכלית התחינה " : עד שיחננו . " בחלק השני , פסוקים ג , ד , הוא חוזר על הבקשה "חננו , " ואז הוא מאריך בתיאור המצוקה . במרכז תפילתו , בנקודת המעבר בין שני החלקים , עומדת בקשתו מה ' לחון אותו . בקשה זו מודגשת על ידי החזרה המשולשת :
אל הספר