פרק קיז מבוא פרק זה , הוא בן שני פסוקים בלבד והוא הקצר ביותר בכל המקרא ) . ויש לזכור שחלוקת ספרי התנ " ך לפרקים , להבדיל מחלוקתם לפרשיות , היא מאוחרת ומקורה במהדורת הוולגטה , התרגום הלטיני הקדום , ממאה י"ג לסה " נ . ( זהו הימנון בשבחו של ה ' על חסדו לעם ישראל . [ א ] הללו את ה ' כל גויס , שבחוהו כל האמים . זהו כפל העניין במלים שונות . בכתוב זה הגיע משורר התהלים לשיא האוניברסליות , בפנותו אל בני אדם מכל העמים להודות לה . ' " האמים " היא צורה חסרה של "הלאמים , " או צורת רבים משנית של הריבוי הרגיל של " אמה " - "אמות . " [ ב ] כי . לכאורה פירושה של המלה "כי " כאן הוא "מכיוון ש , " ופסוק ב בא לנמק את הזמנת " כל גוים " לשבח את ה ' שבפסוק א . הפירוש המקובל למלה "עלינו " שבהמשך הפסוק הוא : " עלינו , בני ישראל , " והכוונה למעשי החסד שעשה ה ' עם עמו בגאולת ישראל משעבוד מצרים ומשעבוד מלכויות . אך אם כן נשאלת
אל הספר