פרק נב מבוא מזמור זה עניינו הצגת הניגוד שבין צדיק לרשע . הרשע בוטח בכוחו להרע ולהמיט אסון , והצדיק בוטח באלוהיו . הרשע סופו כיליון והצדיק , המזוהה עם הדובר , יזכה לחסות בבית האלוהים . הרשע ומעשיו מתוארים בפרוטרוט , וכמו במזמורים רבים אחרים , אף כאן עיקר מעלליו בלשונו הרעה . מדובר אפוא בתככים ומזימות , ועל כן אפשר להניח שמדובר בבעלי שררה ובחוגי שלטון . במזמורים רבים שנושאם קרוב למזמורנו מציג הדובר את סבלו מידי הרשע ומתחנן לישועה , ואילו כאן לא מדובר כלל על הרעה הישירה הנגרמת לדובר , ואין כל תיאור של צרתו ומצוקתו . עם זאת , כיוון שגם מעשיו של הרשע וגם גמולו מוצגים בפירוט רב , בעוד שגמולו של הצדיק מצטמצם בתיאור נוסחאתי למדי , יש מקום לסברה שמזמור זה אינו משקף התבוננות אובייקטיבית בעלמא , אלא יש לו רקע של חוויה ייחודית , והוא מכיל רמז עוקצני לבעל שררה מסוים . כינויו של הרשע בתואר "הגבור" עשוי גם הוא לרמז שמדובר באיש תקיף , אולי שר צבא . ואולי הדבר מסביר את הכותרת , הקושרת את המזמור עם מעשה הלשנתו של דואג האדומי . אף יש מידה של אירוניה בכך שתיאור מעלליו של הרשע נפתח במלה החוזרת "אהבת . " כמ...
אל הספר