פרק מח מבוא הכתובת הקצרה שבראש המזמור : "שיר מזמור לבני לןרח " אינה מעידה לא על סוגו ולא על זיקתו לאירוע היסטורי או פולחני שהוא . הצירוף "שיר מזמ 1 ר " מופיע בשורה של מזמורים , ולא רק באלה של בני קורח ( השווה פח , א , ( אלא גם במזמורים לאסף ( פג , א ) ודוד ( קח , א , ( שאינם הימנונים , אלא בעיקרם קינות עם . צירוף זה , אך בסדר הפוך : " מזמ 1 ר שיר , " חוזר אף הוא בכותרותיהם של מזמורים המיוחסים למחברים שונים : לדוד ( סח , א , ( לבני קורח ( פז , א ) ועוד . המזמור גופו הוא המנון לה' ולהר ציון משכנו , וכל כולו מקרין התפעלות ושמחה מ"קוץת מלך ךב" וממשגבה החיצוני והפנימי מוסרי . גם כאן אין רמז לאירוע היסטורי או פולחני מסוים . ובכל זאת , ניתנו לו למזמור פרשנויות שונות שקשרו אותו לאירועים שכאלה . נציג כאן שתי גישות עיקריות לפרשנות : הגישה ההיסטורית והפולחנית ולעומתה הגישה האסכטולוגית . א . הפרשנויות השונות למזמור . הפרשנות הראשונה , ההיסטורית , מפרשת את המזמור כשיר תהילה על הושעת ירושלים מידי מלכים שצרו עליה ונחלו תבוסה , מאת על סמך התאור שבפסוקים ה-ח . יש בהם הקושרים זאת עם מפלת סנחריב ( וכבר ...
אל הספר