פרק מד מבוא על פי הכתובת שבראשו שייך מזמור מד כקודמו ( מזמור מב - מג ) לקבוצת המזמורים של בני קורח . אף הוא נוקט בשם האלוהות הכללי "אלהים , " וזאת באורח עקבי מתחילתו ועד סופו . ואולם מזמור זה שונה מהמזמור הקודם בסוגו , בטיב החוויה המובעת בו , בזהותו הקולקטיבית הלאומית של המשורר ובעיקר בטון של המשורר המתפלל - מתלונן בפני אלוהיו . א . המצב הנפשי - חוויותיו של המתלונן . אפשר להרגיש בעוצמת התלונה של המשורר ובחריפותה לנוכח המעבר הקיצוני מהזכרת חסדו של אלוהים ונפלאותיו לעמו בעבר , שבפתיחת המזמור ( פסוקים ב - ט , ( לקינה על הזנחתו של אלוהים את עמו בהווה ונתינתו כ " צאן מאכל" לגויים ( פסוק י ואילך . ( קינה זו מלווה בהתרסה כלפי האל על שהסתיר את פניו מבני עמו בעוד שהם נשארו נאמנים לבריתו ומסרו נפשם עליו ( פסוקים יח - כג . ( הקינה מסתיימת אמנם בעתירה לאלוהים לקום לעזרתם של בני עמו ולפרותם ( פסוקים כד-כז , ( אך עתירה זו אינה מלווה בנימה אופטימית כבמזמור הקודם , שאכן הישועה קרובה לבוא . הרגשה של קרבת האלוהים על הביטוי האינטימי בצירופים "אלהי חיי , "
אל הספר