פרקים מב - מג מבוא א . פרקים מב ו * מג הם ביסודם מזמור אחד . פרקים מב רמג מהווים מזמור אחד הן מבחינת החוויה האישית המובעת בהם והן מבחינת דרכי הבעתה , דהיינו : הסגנון הפיוטי האישי , המבנה הפנימי ואמצעים צורניים ואומנותיים נוספים . מבחינת החוויה האישית , ההפרדה של פרקים מב ו מג לשני מזמורים מותירה את השניים חסרים ומקוטעים . לראשון חסר סוף ולשני - הבסיס החווייתי האישי . הרציפות וההמשכיות שבין הפרקים-היא לבדה יוצרת חוויה אחת שלמה . תקוותו של המשורר בפרק מג , ג - ד לבוא אל מזבח ה ' ולהודות לו משלימה את געגועיו להראות לפני ה ' המתוארים בפרק מב , ב ואת תוחלתו להיחלץ מן המשבר והמצוקה שפוקדים אותו בהיותו בנכר . אחדות זו של החווייה מוצאת את ביטויה בפנייה של המשורר אל נפשו , המהווה מוטיב מנחה של המזמור : "מה תשתוחחי נפשי ותהמי ץלי ה 1 רוילי לאלהים כי עוד א 1 ךנו ןשועות פניו " ( מב , ו והשווה מב , יב ; מג , ה . ( מבחינה פרוזודית פנייה זו היא פזמון חוזר הקושר יחד את שלושת בתי המזמור לשלמות אחת . קשר מוטיבי וסגנוני מובהק קיים גם בין התלונה על סבלו של המשורר נוכח אויביו : " א 1 מךה לאל סלעי למה ^ יכח...
אל הספר