פרק כד מבוא מקובל על רוב החוקרים שמזמור כד הוא מזמור ליטורגי , מזמור ששימש בפולחן במקדש . הם סוברים שהמזמור נאמר ביום ראשון בשבוע . הייחוס ליום ראשון אינו קשור בחלקי המזמור המדגישים את הליטורגיה בבית המקדש , אלא בחלק הראשון המדבר על בריאת העולם ( פסוקים א-ב ? . ( רוב החוקרים חושבים שמזמורנו הוא צירוף של שני מזמורים ( פסוקים א - ו , ז - י ) ויש אפילו הטוענים לשלושה מזמורים או קטעי מזמורים ( א - ב , ג - ו , ז - י . ( נראה שסממנים מבניים צורניים קירבו בין שני המזמורים והביאו לצירופם יחד : שני חלקים במזמור הם שאלות ותשובות . שני החלקים ( פסוקים ג - ו , ז-י ) באות שאלות הפותחות במלת השאלה "מי : " מי ! עלה בהר ה ' ומי יקום במקום קדשי ) ? פסוק ג ;( מי זה מלך הכבוד ) ? פסוק ח ;( מי הוא זה מלך הכבוד ( פסוק י ? . ( לא רק סממנים חיצוניים הם שגרמו לצירוף היחידות הספרותיות הללו למזמור אחד , אלא גם זיקה של תוכן ביניהן : בפסוקים ג - ו נשאלת שאלה הקשורה למקדש וכן הוא נושאה של השאלה שבפסוקים ז - י ; בפסוקים ג-ו נזכר "הר ה "' ונזכר "מקום לןך ^ ו , " ובפסוקים ז-י נזכרים "פתחים " ו"שץרים" שללא ספק הם של ...
אל הספר