פרק יז מבוא פרק זה הוא מזמור תפילה , שבו קורא המשורר לה ' לשפטו ולבחון אותו עד כמה הוא נאמן לו ; ואם אמנם יסתבר שנאמן הוא המשורר לה ' , הריהו מבקש מאלוהיו שייענה לתפילתו ויצילנו מאויביו הרשעים , אשר שדדוהו ולא אונה להם כל רע : היפוכו של דבר , אויבים אלה הם עתה בריאים וגאוותנים , דומים לאריה האורב לטרפו במסתרים כדי ללכדו ולטרוף אותו . לאחר שתיאר המשורר את צדקתו הוא ואת לשעת הרשעים הוא קורא לה לקום על הרשעים ולהכריעם , ולעומת זאת לעשות חסד עם הצדיקים . והמשורר חותם את המזמור בתפילה שיזכה לראות את הופעתו של האל הקם על אויביו . ? המשורר במזמורנו בטוח בצדקת אלוהיו ומאמין באמונה שלמה בהתגשמות הרעיון "צדיק וטוב לו , רשע ורע לו , " אך כשהמציאות טופחת על פניו הוא מזכיר כביכול לאלוהיו את צדקתו הוא לעומת רשעת הרשעים ומבקש ממנו שיגמול לכל אחד כראוי לו . המציאות הסותרת את הרעיון הנזכר לעיל אינה מצליחה לערער את אמונתו בקיומה של ההשגחה האלוהית ; הוא אינו מתריס כלפי שמיא כירמיהו " ) מדוע דרך ךשעים צלחה" וגו ' , יב , א - ג ) וכאיוב " ) ארץ נתנה ביד רשע , " ט , כד , ( ואף לא כמשורר מזמור עג " ) איכה ידע...
אל הספר