פרק י [ א ] למה ה' תענ ( ד בךח 1 ק , תץלים לעתות בצרה . זוהי שאלה המופנית לה , ' שיש בה גם משום התרסה כלפי שמיא וגם קריאת זירוז לה , ' למהר ולא לעמוד מנגד , כמי שנמצא רחוק ואינו מגיע לעזרה בשעה שנזקקים לו בעתות צרה , כלומר מתנהג כמי שמעלים עין ואינו בא לעזרה " . ברחוק " - כמו : "וקרובי מךחק ץמדו" ( מזמור לח , יב ) " תץלים " -כמו תעלים עינך , תתעלם , תעשה עצמך כמי שאינו רואה . "לעתות בצךה - " לעתות צךה ; כאן חוזר המשורר על הביטוי שהביא ב ט , י ( וראה בפירושנו שם . ( [ ב ] בגאות רשע יךלק ץני , יתפשו בנחמות זו חשבו . זהו הפסוק האחרון ביחידה הספרותית השנייה , ובו סוגר המשורר במה שפתח : היחידה נפתחה ברעיון "כורה בור בו ינ ! ל , " "בךשת זו טמנו נלכדה רגלם " ( פסוק טז , ( ונחתמת באותו רעיון . האויבים , הגויים הרשעים , "יתפשו בנחמות זו חשבו " - יילכדו באותן מזימות שזממו , שחשבו על ישראל .
אל הספר