פרק ז מבוא מזמור זה הוא תפילת יחיד כקודמו , אך שלא כבמזמור ו הרקע לתפילה ברור כאן יותר . בחלקו הראשון של המזמור מתואר האויב , שהמשורר מתפלל לה' שיצילנו מידיו , כאכזר , כאריה טורף . נראה שמחבר המזמור מואשם בעשיית עוול , ולכן הוא פונה לה' אלוהי הצדק ונשבע לפניו בשבועת אלה שלא עשה את הדבר שבו מאשימים אותו ; שאין עוול בכפיו ושלא גמל רעה תחת טובה . בשבועתו הוא מבקש מה , ' שאם אכן עשה הוא , המשורר , את מה שמאשימים אותו בו , יתנקם בו ה , ' ירדפנו האויב וישיגנו , ירמוס את חייו וישפיל את כבודו . ? בחלקו השני של המזמור פונה המחבר אל ה ' ומבקש ממנו שיצא נגד צורריו בחרון אפו . הוא מבקש ממנו שישפטנו , ואז יתברר שהוא צדיק ותמים . ה ' השופט הצדיק , בוחן כליות ולב , ישפוט אותו ויושיען , כי ה ' מושיע ישרי לב . כנגד חפותו מפשע וצדקתו מציג המשורר את אויבו כרשע , הלוטש את חרבו ודורך את קשתו , ההוגה ומתכנן אוון , עמל ושקר . והמשורר מסיים בבקשה מלפני ה ' שיפיל את אויבו בבור שכרה לאחרים , ושכל מה שתכנן לעולל לזולתו ישוב בראשו . הוא חותם את המזמור בתודה לה ' על שגילה את צדקו ובהכרזה שהוא , המשורר יפאר את שם ה...
אל הספר