השכונות 'שמעון הצדיק' ו' נחלת שמעון , ' והמשך ההתמתחות של שכונת 'קריה נאמנה' על מעמדו של אתר 'שמעון הצדיק' בקרב הקהילה היהודית בבר עמדנו בפרק קודם ( ראה עמ' . ( 39 גם ציינו , כי בשנת תרל"ו רכשה הקהילה היהודית את השטח . כאן נספר על הקמתה של שכונה יהודית במקום . גרייבסקי מתאר את גלגולי המקום במאה ה . 19 'מגרש שמעון הצדיק הוא אחד המגרשים ההיסטוריים היהודיים שזכרונות קרומים קשורים בו . לדבריו כבר היה רכוש יהודי מזמנים קדומים , והסכום של 16 , 000 פרנק ששולם בשנת תרל"ו עבור קניית המקום לא היה 'אלא רמי " פיצויים" נוספים לאותו הישמעאלי שהחזיק בו שלא כדין , ' ואשר 'היה מעיק ומציק ליהודים המבקרים על ידי המון חלונות והאשמות כוזבות , שהם משחיתים את האילנות ואת התבואות , ולשם "תשלומי הנזק " היה גובה גרוש לנפש מכל איש ואשד . וכו' המבקרים את המערה . בשנת תרל"ו הציע פחת ירושלים לעדת היהודים שיקנו את המגרש והמערה שבתוכו , יחד עם האילנות וכל אשר בו . ההצעה נתקבלה ברצון מצד היהודים . והם התאמצו ואזרו חיל לאסוף את הכסף הדרוש לתשלום המגרש . הקנייה נעשתה בשותפות על ידי שתי העדות , הספרדית והאשכנזית , ו . ...
אל הספר