הבסיס האידיאולוגי מקום מרכזי בתפיסת עולמם של בני הגולה בבבל תפסה האידיאולוגיה של התקווה . אחד מביטוייה העזים ביותר של אידיאולוגיה זו היה מזמור קלז , הפותח במילים 'על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון' ( פסוק א . ( מילים אלה מבטאות את עומק הטרגדיה שבחורבן ירושלים . ואילו ההצהרה 'אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני , תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי' ( פסוקים ה-ו ) מעידה על מרכזיותה ומעמדה של ירושלים שבה מתגלמות , כל תקוותיהם של בני הגולה . שתי צורות עיקריות היו לאידיאולוגיה של התקווה . האחת — שאיפה לשיקום מלא של מעמד ירושלים כעיר מקדש ועיר מלוכה , עיר מקדש לה' ועיר מלוכה לשושלת בית דויד . לכך שאפו תושבי יהודה בימי שלטון בבל . אבל שאיפה זו לא היתה מקובלת על שארית הפליטה בבבל , שם רווחה כנראה השקפה אחרת , אשר מצאה את ביטויה בפרקים מ-מח של ספר יחזקאל . חיבור זה נתחבר בגולה , כנראה מעט לפני שנת 538 לפסה '' נ או מעט אחר כך , אבל בכל אופן לפני שנת 515 לפסה '' נ , היא שנת חנוכת המקדש . מתואר בו חידוש שלטונו של ישראל בארצו , לשבטיו . הארגון המינהלי של הארץ המתואר ש...
אל הספר