פרק ד' הדרשה והדרשנים הדרשה בציבור היא מנהג קדום — קדום יותר מן התעודות הקדומות ביותר המזכירות אותה במפורש — ויתכן שאפילו בתורה יש רמזים לקיומה . בדרך כלל אין התורה מעווה במישרין לא על קריאת תורה ולא על דרשות . אבל במקום אחד , בספר דברים פרק ל"א , אנו קוראים על מצווה מיוחדת במינה " , מצוות הקהל , " וכך נאמר שם : " מקץ שבע שנים , במועד שנת השמיטה בחג הסוכות , בבוא כל ישראל לראות את פני ה' אלוהיך במקום אשר יבחר , תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באוזניהם . הקהל את העם , האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך , למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלוהיכם , ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת . ובניהם אשר לא ידעו , ישמעו ולמדו ליראה את הי אלוהיכם כל הימים אשר אתם חיים על האדמה , אשר אתם עוברים את הירדן שמה לרשתה " . מצוות הקהל קוימה מדי שבע שנים , במועד שנת השמיטה בחג הסוכות . עיקרה , כפי שקראנו , הוא קריאת התורה , אבל יתכן שכבר בימים קדומים נוספה לקריאה בתורה גם דרשה שבעל פה . כך , על כל פנים , מסביר בעל "ספר החינוך , " שחי במאה ה 3 ו בספרד , את המצווה , ואומר בפירושו שהשומעים יבואו מתוך כך לספר...
אל הספר