( א ) משרת , בעיקר משרת הציבור , כגון שמש בבית הדין או שמש * בית הכנסת . בזמן התלמוד היה השמש בבית הכנסת מכונה חזן , וכך אכן נזכרים במשנה החזנים כשמשים . במשך כל תקופת ימי הביניים היה השמש אחד מכלי הקודש של הקהילה : רח " ש — רב , חזן , שמש — היו אנשי המימסד בכל קהילה . על השמש הוטלו לימים עוד תפקידים . הוא נעשה לשליח ציבור וגם קורא בתורה . במקומות רבים היה גם מלמד תינוקות . בייחוד נתבקש אדם שיכול למלא מיגוון זה של תפקידים במקומות קטנים , שלא היה בידם לפרנס מספר רב של משרתי ציבור . ( ב 1 הנר הנוסף במנורת החנוכה , שממנו מדליקים את הנרות האחרים קרוי אף הוא שמש .
אל הספר