קוצו ?/זל יוד

מעיקרו — ניב בלשון העברית שמשמעו דבר פעוט ביותר , שגודלו כקוץ של האות יוד ( מנחות לד ע " א . ( המשורר י"ל גורדון ( יל"ג ) קרא בשם זה פואמה סאטירית , שהוא מתאר בה בת ישראל ההופכת עגונה בגלל אות יוד שנשמטה משמו של הבעל בעת כתיבת הגט . הרב פוסל את הגט , מעגן את האישה ומאמלל אותה בגלל קוצו של יוד . ואף כי לדין טעה יל"ג והטעה , הפכה הסאטירה כלי במאבק של המשכילים נגד חומרת חוקי הדת . הרב אי . קוק  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור