עליה לרגל

מצווה מן התורה לעלות לירושלים "בשלושת הרגלים : "שלוש פעמים בשנה יראה כל _זכורך את פני ה י אלהיך במקום אשר יבחר , בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות" ( דברים טז , טז . ( עולי הרגל היו חייבים להביא קורבן "עולת ראייה . " בי " ד בניסן היו מקריבים "קרבן "פסח , " שאכלוהו בליל ט " ו בניסן בכל רחבי ירושלים . אף היו מביאים עמהס "מעשר שני ומעשר בהמה , וכן היו מקריבים קורבנות חובה שהיו חייבים בהם . בימי בית שני היו עולים לרגל גס רבבות מבני הגולה . הללו זכו לקבלת פנים חמה ולאכסניית חינם . העלייה לרגל איחדה את כל יהודי הארץ והתפוצות סביב מרכז רוחני לאומי אחד . ואכן בימי העלייה לרגל פרצו לא פעם מרידות נגד שליטים מדכאים ובמיוחד הרומאים . עולי הרגל היו מביאים עימהם תרומות נכבדות למקדש , ושיפרו את חיי הכלכלה והמסחר ביהודה . משחרב "בית המקדש הורחב המונח "עלייה לרגל" וחל על ביקור בארץ ישראל בכלל , ובמקומות הקדושים בפרט . החל מן המאה הרביעית החלו גם הנוצרים לעלות לרגל . בכל הדורות קיימו יהודים מצווה זו , לא פעם תוך סכנת נפשות . העלייה לרגל בנוסח זה קיימת עד עצם ימינו אלה . הקמתה של מדינת ישראל , ובייחוד ...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור