חיבורים על מצוות התורה , ובעיקר אלה מהם המונים ומפרטים את המצוות בהתאם למיספרן המסורתי ( תרי"ג . _( ואלה הנודעים שבהם : ספר המצוות לר י סעדיה גאון ( רס"ג , , ( 942-892 הידוע גם בשם "מניין תרי " ג שבתורה . " זוהי רשימה קצרה של המצוות , כתובה בחרוזים ובלשון נופל על לשון ומותאמת לשינון . חשיבותו של חיבור זה בראשונותו ובאישיותו של מחברו . הנודע שבספרי המצוות הוא "ספר המצוות " _ לרמב " ם , המשמש הקדמה לספרו המפורסם "משנה תורה , " ויש בו כדי להבהיר את דרכו של הרמב " ם בספר "משנה תורה " ולהאיר את שיטותיו ודיעותיו . הרמב " ם מציין את החייבים בכל מצווה , את אופן עשייתה ואת העונש הצפוי לעוברים עליה . כדרכו הוא מרבה במתן הסברים והנמקות . הוא מניח ארבעה עשר "כללים " בבסיס לבניין שיטתי הגיוני של המצוות ותוקף בחריפות רבה את מוני המצוות קודמיו , ובהם בעל "הלכות גדולות " — ספר ההלכות הידוע שחיבר 0 שמעון קיירא בשנת ד י תק " ג בקירוב , ובסופו מניין המצוות , ובהרבה מהן השיטה שונה לחלוטין משיטתו של הרמב " ם — ומנסה להפריך את הנחותיו . ספר המצוות של הרמב " ם נכתב במקורו בערבית , ותורגם לעברית . במשך השנ...
אל הספר