פרקי "תפילות "ופיוטים שתוכנם בקשה לסליחה על עוונות ותחנונים לישועה . אומרים סליחות בעיתות מזומנות אולם סתם "סליחות " בפי העם הן אותן שנאמרות לפני הימים הנוראים . בני עדות המזרח נוהגים לאומרן החל מיום ב' בחודש אלול . אצלם הנוסח קבוע ואחיד בכל יום . בני עדות אשכנז מתחילים לאמרו ביום א' האחרון שלפני ראש השנה , אלא אם כן חל ראש השנה ביום ב' או ג , ' שאז מקדימים בעוד שבוע . סליחות אומרים גם • בתעניות ציבור — לבד "מתשעה באב , שאומרים בו "קינות — בתעניות בה " ב בחשוון ובאייר , "וביום כיפור קטן . נהגו לאמר סליחות גם ביום הכיפורים בחזרת הש " ץ , הכל לפי מנהג המקום ולפי הזמן הפנוי שנותר לאמירתן . המקור לאמירת סליחות הוא קדום ונהג כבר בימי "הגאונים . בימיהם נקראו הסליחות "מעמד . " היו נאמרות "בעשרת ימי תשובה ועיקרן "שלוש עשרה מידות עם הוספות אחדות לפניהן ואחריהן . לסליחות בעדות אשכנז מסגרת קבועה , חטיבה הנאמרת כל יום , תחילה וסוף , ושלוש עשרה מידות בתווך . בתוכה משולבים פיוטים מסוגים שונים . גם בקרב עדות אשכנז אין הנוסח אחד , ויש סדר סליחות נוסח ליטא והאחר נוסח פולין . השוני הוא בפיוטים הנאמרי...
אל הספר